|
|
מ |
|
|
|
 |
מאורך |
|
מי ורדים. |
|
|
מבכ'וך' |
|
קליות לאחר קליתם שמים אותם מיד לתוך כלי שיש בו
מעט מיםו מלח
ומכסים אותם מיד. |
|
|
מבכ'רה |
מבאכ'ר |
תבנית מחתה, וכן צורות שונות עשויים מסוכר מוכנים רק לימי
פורים. |
|
|
מג'מוק |
מג'אמיק |
צעיף או מסוה על הפנים. |
|
|
מגמע |
מגאמע |
כלי קטן מחרס מיוחד מיועד לשים בו את ה"צבר"
שמשרטטים בו את
פני התינוק. |
|
|
מגר |
מגראת |
חבל על פי רוב עשוי מעור למשיכת מנעול העץ של דלת
השער
החיצוני בבתי תימן. |
|
|
מדהלה |
מדאהל |
כלי כעין קדירה מאבן מיוחדת, משמש לרוב לעשיית "פתות"
עם
חמאה ולשמור סמן". |
|
|
מדני |
מדניאת |
בד במשבצות קטנות לבן שחור מיועד לבגדי יום ששי אחר
הרחצה
וכן לימי חול המועד. |
|
|
מדור |
מדאור |
טבעת כסף עגולה בלי אבן (פלגרן). |
|
|
מדכא |
מדאכי |
כרים עגולים ממולאים בצמר מיועדים להסבה. |
|
|
מודה |
מודאת |
מתכן עגול ליד טחנת הקמח בו שמים את התבואה לפני טחינתה. |
|
|
מוקד |
מואקד |
כעין מחתה עשוי בדרך כלל מחרס. |
|
|
מזחק |
מזאחק |
חלק מאבן הרחיים מוחספסת, עליה שוחקים את תבליני
הזחוק באבן
מיוחד לכך. |
|
|
מזהר |
מזהראת |
בד ארוג מחוטים זהובים, ממנו עושים בגד לחתן וכן לכלה. |
|
|
מחרר |
מחרראת |
בתי שוקיים לנשים מסוג פשוט, רקמתם מחוטים פשוטים צבעוניים. |
|
|
מטהאר |
אמטרה |
בית הכבוד. |
|
|
מטיטה |
מטיט |
דיסה עשוייה מכל מיני קמחים במים או חלב. |
|
|
מידה |
מואיד |
שולחן נמוך עגול עשוי מעץ או מעזף. |
|
|
מיזר |
מיאזר |
אבנט, חתיכת בד הנכרכת כעין חצאית לגברים
קשורה ע"י חגורת בד
או חגורה מעור. |
|
|
מיזאן
אלכ'יט |
מיאזין |
אנך. |
|
|
מכבד |
|
תואר לבעל תפקיד נותן העונשים במשחק ילדים. |
|
|
מכ'בזה |
מכאבז |
כרית עגולה קטנה עם ידית המדביקים בה את הבצק לדפני התנור. |
|
|
מכוכב |
מכוכבאת |
בתי שוקיים לנשים מסוג מעולה, רקמתם בחוטי
כסף אף זה ניתן
במתנה על ידי החתן לכלה. |
|
|
מכ'ותם |
מכ'ותמאת |
בתי שוקיים לילדות קטנות רקמתם בחוטי כסף. |
|
|
|
מכ'פ'ג |
כנוי לכל מין קטנית שנשרה במים והתחיל לנבוט. |
|
|
מלאגה |
|
טיחה בטיט. |
|
|
מלעקה |
מלאעק |
כף מעץ בגדלים שונים. |
|
|
מנכ'ל |
מנאכ'ל |
כברה לנפוי אדמת בנין. |
|
|
מסבר |
|
אוכל יומי הניתן לפועלי הבנין כתוספת לשכרם. |
|
|
מסבועה |
מסבועאת |
שבעה כדורי כסף קטנטנים מחוברים יחד כיחידה
לצרף אותה לתכשיט. |
|
|
מסרגה |
מסארג |
כלי עגול מאבן שיש (בהט), ובו חרותים חריצים
לפתילות שמן,
שמושו מונח או תלוי על ידי שרשרת. |
|
|
מעגנה |
מעאגן |
עריבה של בצק עשוייה מחרס או מנחושת. |
|
|
מענקה |
מעאנק |
ענק תכשיט נשים לצואר עשוי מכסף. |
|
|
מעשרה |
מעאשר |
מגש מנחושת בגדלים שונים עם רגלים משמש להגשת "געלה". |
|
|
מפ'רס |
מפ'ארס |
מכוש. |
|
|
מצון |
מצאוון |
בד שחור מיועד ללפיפת ראשי נשים מבוגרות. |
|
|
מצטדעמה |
מצטדעמאת |
מין חזזית מסביב לסנטר. |
|
|
מצר |
מצראת |
מטפחת גדולה צבעונית משמשת כצניף לגברים
סביב הכובע ששעל הראש
וכן לצרור פירות וקליות כשהולכים להתארח. |
|
|
מקחף' |
מקאחף' |
מגריפה – מעדר. |
|
|
מקלא |
מקאלי |
מין כלי מחרס בעל שוליים בגובה בינוני, משמש
להרתחת החלבה
וה"פיתות". |
|
|
מקרמה |
מקארם |
רדיד מבד צבעוני, משמש לכסוי ראש של נשים ביחוד לכלות ויולדות
וכו'. |
|
|
מרהא |
מראהי |
רחיים קטנות לטחינת גריסי הדורה השרויים במים, ומהנטחן עושים
"לחוח". |
|
|
מרפ'ע |
מראפ'ע |
כעין ארגז קטן עם רגלים קטנות מניחים עליו ספרי הלימוד בבית
הכנסת. |
|
|
מרשקה |
מראשק |
קישוט עשוי מחוט חרוזים מחובר לאצבע האמצעית
שביד וקשור אל
מין צמיד ביד התינוק. |
|
|
משגב |
משאסב |
אגרטל, מנחושת מאורכת משמשת לצמחי הבושם המיוחדים בתימן. |
|
|
משקר |
משאקר |
ענף קטן מאחד הצמחים הרחניים מונח בצדעים של התינוקות. |
|
|
|
משנוג |
חתיכת בצק מגולגלת עם קמח. |
|
|
מת'נא |
מת'אניה |
לחם אפוי בתנור כשבציקו מגולגל עם קמח. |
|
|
נ |
|
|
|
|
נחאל |
נחאלאת |
הרכוש שהכלה מכניסה לבית החתן והנכתב בכתובתה
בתורת חוב
זקוף. |
|
|
נטע |
אנטעה |
קטבליא, עור מעובד שפורשים אותו על שטיחי החדרים
ומניחים עליו
את קליפות ה"געלה". |
|
|
נענעה |
|
עשב הדנדנה (ראה שבועות פ"ז משנה זו, ר"ע). |
|
|
נקמה |
נקם |
פרי הלענה. |
|
|
נקשה |
נקוש |
נקודות חן שעושות נשים מיוחדות לכך ובחומר מיוחד בידי הכלה
ובפניה. |
|
|
נשישה |
נשאיש |
חתיכת צמר גפן טבולה במיני סממנים להניחה לאחר כריתת הערלה. |
|
|
ס |
|
|
|
|
סאחל |
סואחל |
מקום בתוך המטבח שיורדים אליו, וקרקעיתו מרוצפת
בצורה משופעת
כדי להדיח כלים וכו'. |
|
|
סאקיה |
סואקי |
תעלה שדרכה יורים מי השופכין. |
|
|
סבחה |
סבח |
מחרוזות מכדורי זכוכית בצבעים שונים. |
|
|
סגאדה |
סגאדאת |
יריעת בד עבה לבנה, ליהודים היא טלית כשהיא מצויצת,
למוסלמים
היא כסוי גוף. |
|
|
סכרגה |
|
מין חומר שמשתמשים בו לצרכי עשיית נקודות החן והקוים
לקישוט
הכלה וכו'. |
|
|
סלבה |
סליב |
חבל עבה שזור מסיבי ליף משמש לדלות מים מהבאר,
וכן לקשירת
בהמות וכו'. |
|
|
סלסה |
סלסאת |
שם כולל לחלק בתכשיט לנשים מאורך כעין שרשרת
ולו צורות
שונות. |
|
|
סמאדאר |
סמאדאראת |
בד צבעוני המשמש לקשוטי כותלי החדרים בבתי שמחה. |
|
|
סמנה |
סמן |
חמאה מבושלת. |
|
|
סנידאר |
|
תואר לגבאי בית הכנסת. |
|
|
ספ'וד |
ספ'וד |
אצטרובל, גליל עץ מחודד בקצהו העליון שעליו מונח הרכב
של
הרחיים משמש להרמת הרכב כדי שיהיה הקמח גס,
וכן להורדתו כדי שיהיה הקמח
דק. |
|
|
ספ'רה |
ספ'ר |
עור בהמה דקה מעובד עם שערו משמש כמצע, וכן לעשיית
מעילים
חורפיים נלבשים כשהשער לצד הגוף. |
|
|
סקיף' |
אסקף' |
קומה ראשונה בבנין שהיא כעין מסדרון שממנו עולים לקומה השניה. |
|
|
סקיף'
אלאוצט |
|
מסדרון פנימי שאליו נכנסים דרך ה"סקיף", ושבו נמצאים המחסנים
השונים, כגון: בית הריחיים, מדור לעצי הסקה וכו'. |
|
|
סרואל |
סראויל |
מכנסי הגברים. |
|
|
ע |
|
|
|
|
עד'בה |
עד'ב |
גדיל, קושרים אותו כתוספת לתכשיט. |
|
|
|
עזף' |
שם העבודה שתוצרתה היא הכלים העשויים מגבעולי החטה והשעורה
הלפופים בעלי הלולב. |
|
|
עטוי |
|
פסולת סוכר צורתו חומה והוא גושים לא קשים נאכל בלעיסה. |
|
|
עמרי |
|
מין כובע יהודי מאורך עשוי מבד הנקרא עומרי. |
|
|
ענתרי |
ענאתר |
מין בגד דומה לשמלה לובשים אותה גם הגברים. |
|
|
עשב |
|
קליות יבשים וממתקים. |
|
|
עציטה |
עציט |
דיסה סמיכה עשוייה מקמח דורה. |
|
|
ערגא |
ערגאת |
תיאור לצורה מסויימת ברקמה התימנית. |
|
|
ערקי |
|
יין שרף עשוי מצמוקים בלבד. |
|
|
עתרה |
עתר |
מין ממיני האפונה. |
|
|
פ |
|
|
|
|
פ'לי |
פ'ל |
פרח ריחאני מאד משמש להרחה בשבת, אח"כ מניחים אותו בתוך
הבגדים לבשומן. |
|
|
פ'קשה |
פ'קוש |
חצי כדור חלול מכסף ובו במרכזו לולאת כסף לחיבורו עם הבגד
כקשוט. |
|
|
פ'ריקה |
פ'ראיק |
שטיח שחור על פי רוב ארוג משער עזים. |
|
|
פ'רשה |
פ'רש |
מזרן דק ממולא צמר גפן ולפעמים צמר. |
|
|
פ'תה |
פ'תות |
לחם פתות בתוך מרק וחלבה או חמאה מבושלת ודבש. |
|
|
פ'תור |
אפ'תאר |
מגש גדול עשוי מגבעולי חטה לפופים בעלי לולבים. |
|
|
צ |
|
|
|
|
צברה |
צבאר |
נקודת חן גדולה או קוים קטנים שמקשטים בהם את פני התינוקות
בחומר ה"צבר". |
|
|
צבאח |
|
יום סעודת מצוה בחתונה, שהוא בוקרו של ליל הקידוש. |
|
|
צחן |
צחון |
מין מגש לא גדול מנחושת או ממתכת אחרת. |
|
|
צלופ'ה |
צלוף' |
לחם דק מקמח חטה מרוח בחלבה בלי זחוק בעת מריחתו בדפני התנור. |
|
|
צליט |
|
כל מין שמן (משומשומין, מחרדל, מגרעיני משמיש מרים וכו'). |
|
|
צלא |
|
כלי גדול ועבה מחרס עם שוליים לצרכי קליות, ואפית מיני לחם
ידועים. |
|
|
צעדה |
|
תנור קטן לבישול דברים קלים במהירות. |
|
|
ק |
|
|
|
|
קבילי |
קבאיל |
בן שבט ערבי. |
|
|
קבלה |
קבל |
חלק מתכשיט הקרקוש בגדלי שונים ובצורות שונות.
|
|
|
קבר |
קבור |
קברים- ושם אחד הצמידים שהוא תכשיט בצורת קברים. |
|
|
קהוה |
קהאוי |
מים רתוחים עם קליפות גרעיני הקפה בלי סוכר. |
|
|
קזקזי |
קזאקז |
כלי מאור קטן מפח עם פתילה ונפט. |
|
|
קחוף' |
קחאוף' |
סנדל עור עם רצועות בצורה מרובעת לרוב. |
|
|
קיטאן |
קיאטין |
תחרא, דהינו הנעשה בפי הבגד, וכן בחזיתו הפתוחה לחיזוק. |
|
|
קלאיה |
קלא |
קלי, פול קלוי בצורות שונות. |
|
|
קלובה |
קלוב |
מין לחם נאפה באבוב משני צדדיו מרוח בשמן. |
|
|
קמריה |
קמריאת |
מין שיש שקוף נחצב בהרי תימן, אותו מניחים מעל החלונות של
החדרים ודרכו חודר אור לחדרים. |
|
|
קפ'טאן |
קפ'אטין |
מעיל לגברים מבד דק. |
|
|
קצירה |
קצאיר |
מעיל חורפי עשוי מעור כבשים מעובד עם שערו. לבישתו היא
כשהשיער לצד הגוף. |
|
|
קצריה |
קצארי |
עריבה גדולה מחרס, שמושה למים ולישה, וכן לשימור רקיקי לחם
ועוד. |
|
|
קרעה |
קרע |
גרעין של מין ממיני הדלעת. |
|
|
קרקוש |
קראקיש |
כובע לנשים תבניתו בצורה משולשת. |
|
|
קשרה |
קשר |
קליפת הקפה. |
|
|
ר |
|
|
|
|
רא |
|
זרעי צמח הררי קטנים ועגולים קלים משמשים למלוי כרים אוכפים
וכו'. |
|
|
רוס |
|
סובין. |
|
|
ריחאן |
|
צמח ריחני עממי המצוי לרוב בתימן. |
|
|
רנג |
|
מין בגד צבעוני בלי קשוט לנשים דומה לבגד "לולוי". |
|
|
ש |
|
|
|
|
שאד'ר |
שואד'ר |
מין חומר משמש להכנת הצבע שבו משתמשים לקשוט פני הכלה וידיה. |
|
|
שאכמה |
שאכמאת |
כנוי לאשה תוך שנת נישואיה כשהיא לבושה הדר ויושבת ליד כלה. |
|
|
שאל |
שילאן |
טלית צמר הבא מחוץ לתימן. |
|
|
שאקוץ |
שואקיץ |
אשנה בחלק העליון של קיר החדר. |
|
|
שארע |
שוארע |
רחוב. |
|
|
שארעה |
שארעאת |
כנוי לאשה שתפקידה לקשט את הכלה. |
|
|
שביסה |
שבאיס |
חמאה מבושלת עם כמות קטנה מאד של קמח הניתנת
לתינוקות מיום
שלישי להולדו עד ששה חדשים בערך. |
|
|
שד'אבה |
שד'אב |
פיגם. |
|
|
שויה |
שוי |
צורת צלית בשר עם תבלינין וכו'. |
|
|
שור |
|
כנוי לסוג ידוע של שמילאת. |
|
|
שמילאת |
|
מין צמיד עשוי כסף מלאכת מחשבת המשמש רק לנשים. |
|
|
שמלה |
שמיל |
טלית שחורה מצמר כבשים מצויצת ויש גם לבנה או מגוונת. |
|
|
שקה |
שקק |
חתיכת בד שחורה גדולה מיועדת להתעטפות האשה כדילכסות את
מלבושיה הנאים וקשוטיה בשבת, חגים ובעת שמחה. וכן כנוי לחתיכת הבד
הלבנה שאותה מניח החתן לרוחב חזהו בצורה אלכסונית. |
|
|
שקרה |
שקר |
אנקול מברזל משמש להעלאת דלי מים שנפל לבאר. |
|
|
שקרי |
שקראן |
אפרוח של תרנגולת |
|
|
שרעה |
|
כנוי הקשוט שמקשטים את הכותל שבאולם בית השמחה. |
|
|
ת |
|
|
|
|
תחד'פ'ה |
|
גלוח קצות השער שעל מצח הכלה וכן שאר הנשים |
|
|
תחתאני |
תחאתין |
כתונת לבנה תחתונה. |
|
|
תטרפ'ה |
|
הקשוט הנעשה על ידי הנשים. |
|
|
תנכה |
תניך |
פח
רגיל. |
|
|
תרבה |
|
מין עפר שפעולת כבורית. |
|
|
תשבוק |
|
צורת הקישוט המלא של הכלה ביום חופתה. |