א. מצות עשה מן התורה לנהוג כבוד בכהן
ולהקדימו שנאמר "וקדשתו" ודרשו רז"ל "לכל דבר
שבקדושה" כגון להיות ראש המדברים בכל מקום קיבוץ עם לפתוח בציבור ולדרוש והוא
הדין בישיבה ידבר בראש. וכן בסעודה, הוא קודם לברך המוציא וברהמ"ז, ולתת לו
מנה יפה קודם לכל המסובים וכיו"ב. [אך בשותפות עם ישראל וחולקים ביניהם אין
צריך לתת לו החלק היפה שאי"ז דרך כבוד כיון שהנוטל חלק היפה אינו רואה סימן
ברכה לעולם]. במה דברים אמורים? כשהכהן והישראל שוים במעלה כגון ששניהם ת"ח
ושוים בחכמה (או כששניהם אינם ת"ח). [וגם כשהישראל גדול בחכמה מן הכהן טוב
להקדימו אעפ"י שאינו חייב]. אבל אם אין הכהן תלמיד-חכם אסור להקדימו כחיוב
עפ"י דין מפני שהוא כהן, כי מעלת התורה גדולה וחשובה ממעלת הכהונה [רק יכול
לתת לו רשות]. וטוב להחמיר לנהוג דיני קדימה בכהן גם בזה"ז אעפ"י שיש
נוהגים להקל בזה ויש להם על מה שיסמוכו [ואין מנהגנו ליטול רשות מהכהנים בנוסח
הזימון].
ב.
המנהג
לכו"ע להקדים הכהן בעליה לקריאת ס"ת ואפילו כשיש שם חכם גדול שבישראל
עולה הכהן ראשון ואפילו אם הוא עם הארץ אלא שהוא אדם כשר הוא קודם. ואפילו אם הכהן
רוצה למחול לא מהני. [ובשבת בראשית יש בתי כנסיות שנוהגים למכור עליית ראשון וכל
המוסיף זוכה ועולה אפי' ישראל או לוי ואעפ"י שיש שם כהנים, וכן בשמחת תורה
לנוהגים כן. והכהנים אינם יכולים למחות מפני שהוא מנהג ותיקין שנעשה לכבוד התורה
להראות חביבותה וא"צ הכהן לצאת אז חוצה. וממילא נתפרדה אז החבילה כדין אין
כהן בביהכ"נ וכדלקמן]. ואחרי הכהן קוראים לוי לעלות לס"ת. ולמנהג הבלדי
אפילו כהן או לוי קטנים. ומנהג השאמי אינו כן אעפ"י שאין שם גדולים.
ג.
אם
אין לוי בביהכ"נ, הכהן שקרא ראשון חוזר וקורא בברכות במקום הלוי אבל לא
ישראל, וכן לא כהן אחר שלא יאמרו שהראשון פגום. ונוהגים שהחזן מכריז תחילה, יברך
כהן במקום לוי. ואם אין כהן בביהכ"נ נתפרדה חבילה ומעלים במקומו ישראל או לוי
לפי סדר חלוקת המברכים עפ"י התור של המתפללים בביהכ"נ, אך אין מעלים אז
את הלוי לשני אבל משלישי ואילך יכול לעלות. ובמקום שאין מנהג קבוע להחמיר אפשר
להקל כשמוכרים את העליות, שעולה הלוי אפילו שני מפני שהדמים מוכיחים (שו"ת
"עולת יצחק"). [כשמעלים כהן או לוי לס"ת, המנהג שמזכיר החזן שמו
ושם אביו (כשאר העולים) בלבד ואינו מוסיף במפורש "הכהן" או "הלוי"
וכן מוכח בתלמוד שלא היו מזכירים].
ד.
אם
לא היה כהן בביהכ"נ או שלא ידעו זאת והעלו ישראל במקומו ובא הכהן או שנזכרו
שהוא שם, כל זמן שלא התחיל לברך ולומר "ברוך אתה ה'" אפילו כבר
אמר "ברכו את ה' המבורך" מעלים את הכהן והישראל עומד שם עד לאחר שיקראו
הכהן והלוי ויברך ויקרא, כדי שלא יתבייש. וכן הדין אם העלו לוי במקום כהן או שלא
היה לוי והתחיל הכהן במקום לוי ואח"כ בא הלוי קודם שאמר הכהן "ברוך אתה
ה'", יעלו את הלוי והכהן יורד.
ה.
אסור
להשתמש בכהן שיעשה לו איזה שירות כי זה נחשב כמועל בהקדש. שנאמר: "וקדשתו כי
את לחם אלוקיך הוא מקריב" ואעפ"י שאין לנו קרבנות בזה"ז מ"מ
בקדושתו הוא עומד (כמ"ש בפרשתנו במדרש הגדול על המשך הפסוק "קדוש יהיה
לך" שחובה לקדשו אעפ"י שאין קרבנות). לפיכך הוא אסור להטמא למתים ולישא
גרושה. אבל יכול הכהן למחול על כבודו ולתת רשות לישראל להשתמש בו.
(עפ"י שע"ה - חלק או"ח וחלק יור"ד)